יש רגע שבו האסימון נופל ואת יודעת שאת לא יכולה להמשיך ככה, משהו צריך להשתנות – אבל הגוף לא זז. הראש מתחיל לעבוד שעות נוספות ומספר לך:" מה אם זה לא יצליח? מה אם אצטער? ואת נשארת במקום, לא כי את חלשה, אלא כי הפחד עושה בדיוק מה שהוא אמור לעשות. למנוע ממך שגיאות ולהישאר בוודאות.
למה לעשות שינוי זה כל כך מפחיד?
פחד משינוי – זו תגובה טבעית של הגוף והנפש
הפחד הוא רגש טבעי שנועד להגן עלינו. תפקידו לאותת לנו על סכנה אפשרית – אמיתית או מדומיינת – ולהפעיל את מנגנוני ההישרדות שלנו. הוא גורם לנו לעצור, להעריך את המצב ולהתכונן לפעולה שתשמור עלינו (לפי תאוריית הרגשות של אקמן, 1992). החוקר פול אקמן תיאר את הפחד כאחד מששת הרגשות הבסיסיים הקיימים אצל כל בני האדם, ללא קשר לתרבות או שפה.
) LeDoux, J. 2012)כפי שציין חוקר המוח גו'זף לדו כתב שתגובת האיום מופיעה באופן אוטומטי כשהמוח מזהה סכנה, ומטרתה אחת – לשמור עלינו בחיים. מדובר במנגנון הישרדותי קדום הפועל עוד לפני שהמודעות שלנו חווה פחד. אבל בעידן המודרני, רוב האיומים שאנו חווים לרוב אינם של טורפים מסוכנים או סכנות פיזיות – אלא מצבים רגשיים, כמו שינוי, דחייה או כישלון וגם אלה מפעילים את המנגנון של ההתרעה. זו מערכת קדומה שמטרתה להגן עלינו, והיא מופעלת כשהאיום הוא פנימי או דמיוני. הפסיכולוגית ליסה פלדמן ברט (בארט, 2017) מציעה נקודת מבט חדשה על הרגשות: רגשות – ובהם פחד – היא מסבירה שרגשות הם לא רק תגובה אוטומטית, אלא הבנייה מוחית המבוססת על ניסיון עבר, זיכרונות והקשר. כלומר, הפחד הוא לא רק תגובה למה שקורה, אלא גם פרשנות לחוויות הרגשיות שעברנו, למה שהמוח חוזה שיכול לקרות ולסכן אותנו. כשאנחנו עומדות בפני שינוי, המוח "משלים את הסיפור" על סמך חוויות העבר – לעיתים כדי להגן, אך לעיתים גם כדי למנוע מאיתנו תנועה קדימה, כדי להשאיר אותנו במקום הבטוח. המוח שלנו אוהב ודאות.
בטיפול רגשי אני פוגשת נשים רבות שאומרות לי: "אני יודעת שצריך לעשות שינוי, אבל משהו עוצר אותי." כשאנחנו חוקרות יחד את הפחד, אנחנו מגלות שיש גם מרכיב נוסף שזה לא רק פחד – אלא גם אבל על מה שנעזוב מאחור. שינוי הוא גם פרידה ממי שהיינו, מהתפקידים שלקחנו על עצמנו ומהאשליה של ביטחון מוחלט.
איך אפשר להתמודד עם הפחד?
לשים לב שהפחד עלה, לתת לו מקום, להבין ממה הוא נובע ואז לבחור מה אני רוצה לעשות.
כשאנחנו מוכנות לפגוש את הפחד, להיות איתו בלי להילחם בו, הוא מאבד מכוחו.
ACT – Acceptance and Commitment Therapy גישת
מלמדת אותנו לא להילחם בפחד, אלא להכיר בו ולהסכים לנוע יחד איתו לעבר הערכים שלנו. הגישה מבוססת על שלושה מרכיבים עיקריים:
- קבלה של המחשבות והרגשות – לא לברוח מהמחשבות או הרגשות, אלא לאפשר להם להיות.
- נוכחות ברגע הזה – להיות מודעות למה שקורה בגוף וברגש, בלי שיפוט.
- מחויבות לערכים – לבחור לפעול לפי מה שחשוב לנו באמת.
מחקרים מראים כי תרגול של קבלה ופתיחות לחוויה (כפי שנעשה באקט) מפחית הימנעות, מגביר גמישות .(Hayes, 2019) פסיכולוגית, ומעלה את רמת שביעות הרצון שלנו מהחיים
זה אומר לפחד ולהתקדם קדימה בו זמנית. להכיר בפחד ולא לתת לו לשלוט בחיים שלך.
אילו צעדים קטנים אנחנו יכולות לעשות שיאפשרו לנו שינוי?
- לתת לפחד שם. לכתוב או לומר בקול: "אני פוחדת מ…" – ולהסכים להיות עם כל מה שעולה.
- לא להדחיק. להכיר בפחד ולתת לו מקום ולא לגרש אותו.
- להתחבר לערכים שלך. לשאול: "מה באמת חשוב לי?" זה ייתן לנו כיוון שאליו נרצה ללכת.
- לעשות צעד קטן. מחקרים רבים בתחום מראים כי חשיפה הדרגתית למצב מפחיד מחזקת את תחושת .(Craske & Barlow, 2008) השליטה ומפחיתה חרדה לאורך זמן
- לתרגל חמלה עצמית. לדבר אל עצמך יפה, כמו שהיית מדברת אל חברה טובה, עם עיניים טובות. זה מעלה את תחושת המסוגלות (נף, 2011).
את רוצה שינוי אבל מפחדת?
אם את מרגישה שמשהו בחיים שלך מבקש שינוי אבל הפחד עוצר אותך, אני כאן. נלך יחד, בקצב שלך, לעבר מה שחשוב לך.
מקורות:
- Ekman, P. (1992). An Argument for Basic Emotions. Cognition and Emotion.
- LeDoux, J. (2012). The Emotional Brain: The Mysterious Underpinnings of Emotional Life.
- Barrett, L. F. (2017). How Emotions Are Made: The Secret Life of the Brain.
- Hayes, S. C., et al. (2019). Acceptance and Commitment Therapy: The Process and Practice of Mindful Change.
- Craske, M. G., & Barlow, D. H. (2008). Panic Disorder and Agoraphobia.
- Neff, K. D. (2011). Self-Compassion: The Proven Power of Being Kind to Yourself
